קובץ להורדה חלק א’
קובץ להורדה חלק ב’
קובץ MP3 להורדה-חלק א
קובץ MP3 להורדה-חלק ב

שיחה על המשבר/מאמר הערבות/ סמסטר ג’ שעור 10 /בנצי                              16.11.2008

מאמר “הערבות”  לאור המשבר הכלל עולמי הנוכחי.

אנו בתקופת עידן חדש, שבה נכנס רצון חדש/רשימו חדש לעולם כולו.
המערכת הכללית של הטבע שמשנה מצבים כל הזמן – החליפה מצב גם עכשיו.
“כל העולם” כולו – גם הנשמות שהנקודה שבלב שלהם פעילה וגם הנשמות שבהן הנקודה שבלב אינה פעילה.
בעבר, הקבוצה שבה הנקודה שבלב פעילה – התפתחה בתוך עצמה.
לדוגמה: התפתחותם הרוחנית של המקובלים לא היתה קשורה להתפתחות הכללית של כל העולם.
“כל העולם” שאלו: “מה הטעם בחיי?” מתוך חיפוש אחר כוח עליון מעבר לחיים הנורמליים.
עכשיו הגיע זמן חדש שבו הקבוצה שהנקודה שבלב שלהם לא פעילה החלה לשאול שאלה זו מתוך כוונה שונה, מתוך חיפוש אחר דרכים חלופיות לחוסר ההצלחה שלהם, ולא מתוך חיפוש אחר כוח עליון ורוחניות.

בזמנים אלה, חייבות שתי הקבוצות להתחבר לקבוצה אחת – ליצור כלי שלם.
זהו תנאי חדש של המערכת:  רק כאשר שתי הקבוצות יִצרו כלי שלם – ניתן יהיה לגלות את חוק הטבע = הבורא.
הבעיה שעומדת עתה בפני האנושות היא:  איך לבנות את הכלי השלם המשותף?
אלה שנמשכים לרוחניות – יודעים מעט על הסיבות למשבר, ויודעים במה מדובר.
לעומתם, מי שאין לו הרגשה/ידיעה או רצון שהוא מעבר למה שקורה איתו עכשיו – מנסה לפתור בעיותיו בעזרת השכל הבהמי שיש לו כרגע.
בימינו, שתי הקבוצות אינן יכולות להתפתח אחת בלעדי השניה, כי המערכת היא מערכת אחת, וכי קבוצה היא – “כל העולם”.

קבוצה = כל העולם.
אומה ישראלית = ישראל (מי שהגיע להשגה של ישר – אל).
יהודי = יחוד בורא ונברא. מי שהצליח לדבוק בתכונת ההשפעה.

מאמר “הערבות” – “שכל ישראל ערבים זה לזה”.
החוק: “ואהבת לרעך כמוך” = חוק “אהבת הזולת” – צריך להתקיים.
מהם התנאים שצריך כדי שחוק זה יתקיים?
בעבר “אהבת הזולת” היתה למלא את החסרון של האחר, לגרום למילוי ברצון לקבל של האחר.
אולם הנסיון הראה שככל שניסו למלא חסרון זה – עדיין נותר מחסור.

בספר “הערבות” אומר הרב לייטמן:
“עד איזו מידה על כל הנבראים להיות בקיום הערבות?  עד שכל אחד דואג וממלא את מחסורי חבריו.”
כלומר, אי אפשר לבצע את חוק הערבות בפועל אלא – ברצון.
לא צריך למלא את כולם אלא לחבר את כולם כדי שהשפע יופיע בכלי השלם המחובר.
מילוי צרכי חברו = פעולת חיבור שגורמת בהמשכה לשפע שממלא את כולם, וכך “מילוי צרכי חברו” הוא בדרך עקיפה. כלומר, אי אפשר למלא את הכלי באופן ישיר, אך אפשר למלאו ע”י יצירת חיבור דרך גורם שלישי, שהוא חוק הטבע = הבורא. ורק חוק הטבע יכול למלא את הכלי. זו הדרך היחידה.
במילים אחרות, אם אבין נכון את חוק הטבע ואבנה מערכת מתאימה – אוכל להרגיש מילוי ע”י חוק השוואת הצורה.  כדי שיבוא המילוי נדרש החיבור לחוק הטבע.

נשאלת השאלה: איך יקרה החיבור עכשיו, כשכל אחד מנותק מחוק הטבע (והוא בגלות, בחושך)?
והתשובה היא: שהתנאי לכך הוא בראש ובראשונה הרצון לערבות.

כשקבוצה מצליחה להגיע לרצון להתחבר לחוק הטבע – היא יכולה ליצור את תנאי הערבות.  ואז, יגיע כוח מלמעלה שידביק בסופו של דבר את כל חלקי הכלי. וכך הוא גם בונה את הכלי וגם ממלא אותו.
הטבע ימלא אותי רק בתנאי שֶאֶדַמֶה לו.  לכן, עלי להכיר את חוקי הטבע כדי לתפקד בו מבלי להינזק.

חוק גלובלי = חוק “האחד” = חוק הטבע . והוא פועל בכל מקום, על כל אחד בצורה שונה, על-פי התפתחותו ובהתאם לצרכיו.

גילוי 1: הרגשת הערבות שמגיעה מלמעלה, מהכוח העליון = מהשכינה.
גילוי 2: הרצון לערבות, הרצון להתחבר, שצריך לבוא מלמטה.

שכינה = כלי.
שוכן = הבורא, הממלא את הכלי באור.

גם את הכלי = השכינה – איננו יכולים לבנות בעצמינו, ועלינו לקבל מהשוכן ידע איך לבנות כלי.

*הרצון לערבות והערבות (שהאור נותן) הם תנאי לגילוי הכוח הבורא.

כאשר אדם יוצר חיבור בין החלקים שיהוו את הכלי – אז יגיע כוח מעל שיבנה את הכלי, וכך אדם יוכל להרגיש את התיקון.
הערבות חייבת להיבנות על בסיס של מי שנותן את הערבות. רק הבורא שברא את הכלי – יכול לחבר מחדש את חלקיו.
כדי להגיע לתיקון ושלמות בתקופה הנוכחית חייב החיבור למצב של כלי שלם להיות מוחלט.
כולם צריכים להתכוון לחוק הטבע. לראות איך כל דבר עובר דרך וקשור אלי, ואני – קשור אליו.

בתקופה זו של התיקון הכללי אין השגה פרטית.
אם בעבר יציאת מצרים היתה רק של האומה היהודית, היום – חייב כל העולם ביציאת מצריים. שכן, מספיק שצד אחד לא יהיה מתוקן, כדי שהצד האחר לא יוכל להשלים את תיקונו.

*אי אפשר להגיע לגילוי הבורא ללא התפתחות הרצון לקבל. האגו הגדול חייב להיות, כי רק מולו אפשר להבין את הבורא. רק אז הוא דוחף אותנו לחפש מילוי.

הקדמה לתע”ס
אות ל”ג
פסיעה בשתי רגליים:
1.רצון לקבל שרוצה לפלוט אותי החוצה. קו שמאל.
2.הקבוצה, הספרים, הרב. קו ימין.

אם לא עבדתי מול הרחבה וגיליתי\הרגשתי שאני מנותק ממנה (לא מסוגל להתחבר – רוצה לברוח רק אז אפשר לפנות למאור.
מתוך המאמץ לחיבור והמאור שמושכים בעת הלימוד, מגלים את הרע.

אות ל”ד
משלא לשמה בא לשמה =ע”י עיסוק בתורה ומצוות שלא על מנת לקבל פרס.
כל המטרה היא קיבוץ גלויות לדבר היחיד שנקרא בורא.

אות ל”ה
כשאני לא לומד מתוך הרגשת הקלקול בקבוצה, אלא שיעזור לי בדרגה הבהמית ,זה לא מטרת העסק = עושק את הגבירה ויורש אותה. עבודת אלילים.

אות ל”ו
נתפתח עד שאדם יבין שלא כדאי לו לפנות לבורא כדי לקבל משהו לעצמו.
עומדות בפנינו שתי דרכים: דרך התורה.
דרך ייסורים.

אות ל”ז
הקושיא השלישית: הפחד לבזבז את הזמן. ניסו ללמוד את התורה בצורה הגשמית.
כשלו בלפרש את התורה לכן נכתב התע”ס.

אות ל”ח
למה מגדירים “לשמה” (לשם התורה) ולא מספיק “לשמו” (לשם ה’)? (מתחיל קושיא)

אות ל”ט
תורה = “תורת חיים” , שנותנת חיים. ולכן לא לשמה = סם המוות.  אז איך בכל זאת באים לשמה? (בהמשך..)

אות מ’
מצאתי = השגה = במקרה = מנוגד ליגיעה. מראה על נתק. המשפט “יגעתי ומצאתי” ביסודו לא נכון.

אות מ”א
“משחרי ימצאוני”- היכן נמצא השי”ת? “ואמרו, שאין מוצאים אותו ית’ אלא התורה.” “אשר הקב”ה מסתיר את עצמו בתורה הקדושה”. אם מסתיר בגשמיות וגם בתורה אז איפה נמצא אותו?

אות מ”ב
מסתבר שאנו פשוט לא מבינים את הבורא:
אם תבין את המציאות הרחבה – תבין את הבורא.

אות מ”ד
אם היתה השגחה גלויה – כולם הוי צדיקים. אבל היא לא ולכן מבולבלים בדרך. “הרי שהבנת  השגחתו יתברך היא הסיבה לכל הטוב, ואי ההבנה היא הסיבה לכל הרע”.

אות מ”ה
ד’ דרגות בהשגת ההשגחה בהרגשת בני אדם:
הסתר כפול: 1. נסתר ממני טוב ומיטיב. 2. שזה הבורא עושה.
הסתר אחד: 1. ידוע שזה הבורא עושה. 2. אבל מורגש כרע.
גילוי אחד:    שכר ועונש – מתגלה לי חוק ההשפעה כפועל יחיד במציאות. לא ניתן לקבל וזה נגד מטרת
הבריאה.
גילוי שני :    אהבה – אהבה         אני נמצא כלפי הבורא באהבה.גיליתי את כל היחס שלך אלי שעושה לי רק
טוב, ואז אני חש כלפי כל האנושות: “ממעשיך הכרנוך” כל מעשי הבורא על פני הנשמה.